יש אוטיסטים שמספרים שהם לא מזהים פרצופים טוב, לוקח להם זמן להבין מי עומד מולם.
בתוך העולם המחקרי נוצרה התחושה שאוטיסטים הם בעצם ״פרוסופגנוזים״- כלומר, שיש להם קושי מולד אמיתי ביכולת לזהות פנים.
אבל במחקרים שאנחנו עורכים במעבדה להתפתחות קוגנטיבית של פרופ׳ בת שבע חדד, יחד עם קהילת ספארק- גילינו משהו אחר.
קצת מושגים:
- פרוסופגנוזיה מולדת (cp)- מצב נדיר מאוד שבו יש קושי חריף בזיהוי פנים, גם של בני משפחה למרות ראייה תקינה ויכולת אינטליגנטית מלאה. זה קושי עמוק ויציב שמלווה את האדם כל חייו.
- קושי בזיהוי פרצופים אצל אוטיסטים- קיים, אבל הוא לא נראה כמו פרוסופגנוזיה. הוא פחות עקבי ומגיע מסיבות אחרות.
·
מה בעצם גילינו?
הגענו למחקר עם הידיעה שיש אנשים עם קושי אמיתי בזיהוי פרצופים- אבל הם מעטים. לפי מחקרים עדכניים, בין 1% ל-2.5% מהאוכלוסייה עשויים לחיות עם CP, לעיתים בלי מודעות להגדרה הקלינית.
אצל אוטיסטים יש קושי- אבל הוא לא דומה לcp
במחקר שבדקנו בו 70 אוטיסטים מקהילת ספארק מול אנשים עם CP ומול אנשים טיפיקליים, ראינו:
•אוטיסטים חלשים יותר מזיהוי פנים לעומת טיפיקלים.
•אבל הם לא נראים כמו CP- הם מצליחים טוב יותר מהם, ויש להם דפוסי עיבוד שונים לגמרי.
מאיפה נובע הקושי?
ב־CP הקושי נובע מחולשה עמוקה בעיבוד הוליסטי של פנים- המוח מתקשה “לחבר” את כל חלקי הפנים לתמונה אחת.
אוטיסטים, לעומת זאת:
• מעבדים פנים אחרת, לעיתים בצורה שמתמקדת בחלקי הפנים ולא בפנים כתצורה אחת.
• מתקשים לבנות “מפה יציבה” של פנים פחות מוכרים.
• ובעיקר פחות משתמשים במידע סטטיסטי על הפנים שראו בעבר.
מה עשינו במחקר?
במעבדה להתפתחות קוגניטיבית (פרופ’ בת-שבע חדד) ובמעבדה של פרופ׳ גליה אבין לתפיסה חזותית ופנימית בשיתוף קהילת ספארק, בדקנו:
✔ מי השתתף?
• אוטיסטים מקהילת ספארק
• אנשים עם CP
• אנשים טיפיקליים
✔ מה עשינו בפועל?
כל הנבדקים עברו את האבחון המדעי לפרוסופגנוזיה.
בנוסף, חלק מהנבדקים עברו מבחני זיהוי פנים מתקדמים שבהם הוצגו שני פנים אחד אחרי השני.
לפעמים הם היו זהים, ולפעמים שונים ב–15% עד 45%.
הפנים היו מורכבים ממאות “דרגות ערבוב” בין שתי דמויות (morph continuum).
זה איפשר לנו לבדוק:
•האם אנשים משתמשים בסטטיסטיקה של הפנים שהם רואים לאורך הזמן (RTM).
•האם קל להם יותר עם פנים מוכרים להם (own-race) מאשר עם פנים של קבוצות אחרות (other-race).
✔ והבדל חשוב שהתגלה:
אצל טיפיקליים – יש יתרון ברור לפנים מוכרים (ORE).
אצל אוטיסטים – היתרון הזה קטן הרבה יותר.
אצל אנשים עם CP – יש ORE, אבל הם מתקשים להשתמש בכך כדי לשפר את הזיהוי באמת.
למה זה חשוב?
קושי בזיהוי פנים באוטיזם אינו “חוסר יכולת לזהות אנשים”. הוא גם לא פרוסופגנוזיה.
זה קושי מסוג אחר, ולכן גם הפתרונות צריכים להיות אחרים וייחודיים לאדם:
• במסגרות חינוכיות: לא לפרש היסוס בזיהוי כמבוכה או אדישות.
• במסגרות טיפוליות: ללמד אסטרטגיות שעובדות לאוטיסטים (רמזים, הקשר, תנועות).
• בחיי היום-יום: להבין שרוב האוטיסטים לא מודעים לקושי הזה- המחקר הראה שבניגוד ל-CP, אוטיסטים כמעט לא מדווחים על הבעיה ואינם משתמשים באסטרטגיות פיצוי.
האם אתם מכירים מישהו שמתקשה בזיהוי פרצופים?
מכירים מישהו שמרגיש שקשה לו לזהות אנשים? אולי הוא מספר שבטלוויזיה האנשים מתבלבלים וקשה לו לעקוב אחרי העלילה?
אנחנו ממשיכים לחקור את נושא תפיסת פרצופים אצל אוטיסטים ואצל אנשים עם פרוסופגנוזיה מולדת ואנחנו תמיד שמחים לפגוש מתנדבים, לשמוע חוויות, ולהעמיק את ההבנה שלנו על עיבוד פנים.
חלק מהמשתתפים אצלנו מספרים משפטים שחוזרים על עצמם, כמו:
״אני מתקשה לזהות את עצמי בתמונות״
או
״לא רק אני מתקשה, גם חלק מבני המשפחה שלי..״
אם אחד המשפטים האלה נשמע לכם מוכר — אולי תרצו להצטרף למחקר הבא שלנו. מוזמנים ליצור איתנו קשר.
